החלטה בתיק בש"א 17742/05

1.         בפני בקשה שהוגשה ביום 20.12.05, להתיר למבקשים בהמרצת הפתיחה להגיש תצהיר משלים נוסף וכן ליתן צו לגילוי מסמך ספציפי. המשיבה בתשובתה מתנגדת לכך.

2.         להבנת החלטתי, להלן תוכן המרצת הפתיחה:

א.         בין המשיבה לבין המבקשת (להלן:"החברה") קיים סכסוך ממושך על רקע היות החברה מחזיקה בשטח הנקרא "מיתחם הבאר" (להלן:"המיתחם") שבבעלות המועצה. המבקש הוא מנהל בחברה.

ב.         ביום 10.3.04, התקיימה פגישה שתכליתה היה יישוב המחלוקת. המבקש נכח בפגישה והוא גם חתום על הפרטוקול שסיכם את מה שהוסכם בה. בין היתר הוסכם למסור את קביעת דמי השכירות החל מ-26.8.97, לשמאי מכריע שישמש כבורר וכי עד לקבלת פסקו יעוכבו כל ההליכים המשפטיים שהיו תלויים ועומדים.

            עוד הוסכם שהמועצה תיזום תוכנית לשינוי יעוד הקרקע בשיתוף עם המבקש. (להלן: " המסמך המוסכם")

ג.          ביום 15.4.05, נחתם הסכם בוררות אך מאחר והבורר שהוסכם עלוי לא היה יכול לשמש כבורר הוגשה בקשה למינוי בורר אחר תחתיו.

ד.         בדיון שהתקיים בבימ"ש נכבד זה (בפני כב' השופטת וסרקרוג) ביום 14.10.04, מונתה גב' ישראלי כבוררת. במהלך דיון זה הודיע עו"ד וינראוך ב"כ המבקש, כי לשיטתו ולאור "המסמך המוסכם" המבקש עצמו אינו צד לבוררות.

            כב' השופטת וסרקרוג כתבה בהחלטת מינוי הבוררת כי המבקש הוא צד לבוררות אם כי שמורה לו הזכות לנקוט בהליך נפרד בו יבקש כי יוצהר ויקבע שהוא אינו צד לבוררות.

ה.         המבקש הגיש הליך כזה וזהו ההליך נשוא החלטה זו אלא שבנוסף להצהרה בשאלת היות או אי היות המבקש צד לבוררות, ביקשה המבקשת מספר סעדים נוספים והם אלו:

·        שיוצהר שפסק הבוררות לא יבוצע עד אשר תקיים המשיבה התחייבותה ליזום את התוכנית לשינוי יעוד.

·        שיוצהר כי המשיבה הפרה את התחייבותה לעכב את כל ההליכים המשפטיים שהיו תלויים ועומדים בכך שבאחד מהם (ת.א. 19254/98, בימ"ש השלום בחיפה) ביקשה וקיבלה פסק דין ולכן פסק דין זה בטל והמשיבה אינה זכאית לממשו.

·        להצהיר כי המשיבה נוהגת בעניינם של המבקשים בחוסר תום לב בכך שהיא קובעת דמי שימוש ראויים בלתי סבירים לחלק הלא מוגן שבמיתחם, במטרה לנשל את המבקשת מזכאותה במיתחם.

3.         יצוין כי בנוסף לסעדים הנ"ל כללה המרצת הפתיחה סעד נוסף והוא להצהיר כי מינויה של הבוררת בטל בשל קשרים קודמים שלה עם המשיבה, אך בהחלטתי מיום 18.9.05, הוריתי על מחיקת סעד זה שצריך להיות נדון כהמשך להליך שהתנהל בפני כבוד השופטת וסרקרוג אשר מינתה את הבוררת. המבקשים נקטו לכן בהליך נפרד כזה (תיק אזרחי 970/05) וכפי שעולה מתשובת המשיבה לבקשה שלפני אף ניתן בו כבר פסק דין.

4.         למרות ששאלת היות הבוררת כשירה לתפקידה,  היה נשוא הליך נפרד, הגיש ב"כ המבקשים את הבקשה נשוא החלטה זו במסגרת המרצת הפתיחה שבפני והוא טוען בה (בס' 3)  כי: "עתה נתלגעו  (כך במקור!!) למבקשים עובדות חדשות וכבדות משקל לענין קשר מוקדם נוסף ומהותי בין נציגי המשיבה לבין הבוררת אשר הוסתר מעיני המבקשים במהלך מינוי הבוררת לתפקידה וקיום הבוררות".

            ב"כ המבקשים שהיה ודאי ער לכך שנושא זה קשור להליך שכבר הסתיים טוען בבקשתו כי עובדות אלו יש בהן כדי לבסס את הטיעונים של המבקשים כנגד המשיבה גם בהמרצת הפתיחה שבפני ובמיוחד לסעד בס' 5.

5.         צר לי מאוד, אך קראתי, חזרתי וקראתי את הסעדים המבוקשים בהמרצת הפתיחה שבפני ולא מצאתי באף לא אחד מהם כל קשר בין הטענה בדבר קשרים מוקדמים של הבוררת עם המשיבה לבינם, גם לא לטענה שהמשיבה נוהגת בחוסר תום לב בכך שהיא קבעה "דמי שימוש ראויים" בלתי סבירים לחלק הלא מוגן שבמיתחם שהוא הסעד מס' 5.

6.         הבקשה נדחית לכן.

7.         סבור אני כי יש ויש ממש בתשובת המשיבה לבקשה שהעלמת העובדה שבת.א. 970/05, כבר ניתן פסק דין בבקשה שהוגשה וכן בעצם הנסיון להעלות בפני במסגרת ההמרצה שבפני, נושא שיש לו רלוונטיות רק להליך שכבר הסתיים, יש משום שימוש לרעה בהליכי בית המשפט וחוסר תום לב.

8.         אשר על כן, אני דוחה את הבקשה ומחייב את המבקשים יחד ולחוד לשלם למשיבה 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ כהוצאות ושכ"ט עו"ד.